מאת: שמואל שי , יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם | יולי 2025
העולם ניצב על ספו של שינוי דרמטי בתחבורה הגלובלית. פרויקט ההייפרלופ (Hyperloop) של אילון מאסק, אשר מציע תחבורה בקפסולות מהירות במיוחד בתוך צינורות בלחץ נמוך, הופך אט־אט מחזון עתידני למציאות הנדסית. אם יצליח, מדובר במערכת תחבורה שתחבר ערים ומדינות במהירויות של עד 1,200 קמ"ש במהירות של מטוס, אך על הקרקע.
במבט לעבר אסיה, אירופה ואפריקה, מעלה פרויקט כזה שאלה אסטרטגית: האם נכון לפרוס קו הייפרלופ ישיר שיחבר את אירופה, דרך טורקיה, ישראל, מצרים ולתוך אפריקה ולשנות את כללי המשחק בתחבורה בין יבשתית?
מה זה Hyperloop ולמה זה חשוב?
טכנולוגיית ההייפרלופ שואפת לייצר רכבת רחיפה (maglev) בתוך מנהרת ואקום. בעזרת אלקטרומגנטיות ולחץ נמוך, ניתן להגיע למהירויות אדירות עם צריכת אנרגיה מופחתת, רעש מינימלי ובטיחות גבוהה. יתרונות נוספים:
פוטנציאל תשתיתי: ניתן לבנות אותה על עמודים מעל הקרקע בלי לכרות אדמות.
עם זאת, שמואל שי טוען,מדובר בטכנולוגיה שעדיין לא הוכחה בקנה מידה מסחרי. נכון לשנת 2025, קיימים מסלולי ניסוי (במיוחד בארה"ב, איחוד האמירויות וסין), אך עדיין אין פרויקט תפעולי מלא בקנה מידה רחב.
המסלול האסטרטגי: פריסת קו הייפרלופ בין יבשתי
בריסל , ברלין , איסטנבול , תל אביב , קהיר , חרטום ,אדיס אבבה ,ניירי , לאגוס
מהלך כזה יחולל שלושה שינויים אסטרטגיים:
- אירופה אפריקה: חיבור תחבורתי ישיר יעצים קשרים כלכליים בין האיחוד האירופי לאפריקה.
- מזרח תיכון חדש: ישראל, טורקיה, מצרים וסעודיה יהפכו לגשר תשתיתי בין יבשתי.
- חדשנות גיאו־פוליטית: ישראל תציב עצמה כצומת מעבר גלובלית תחליף פוטנציאלי לתעלת סואץ.
ההתלבטות המשמעותית היא באיזו טכנולוגיה לבחור:
טכנולוגיית מאסק:
מבוססת על פתיחות, חדשנות וקהילת מפתחים גלובלית.
דורשת השקעות הון גבוהות בשל היעדר תשתית קיימת.
קיימות מערכות רכבת מגנטית (maglev) שפועלות כבר (למשל בשנגחאי).
פתרונות מוכחים, זולים ומהירים ליישום.
שליטה ריכוזית, תלות גוברת בסין, מגבלות על גמישות טכנולוגית.
פער מרכזי: בעוד ההייפרלופ של מאסק מבטיח עתיד אוטונומי מהפכני, הפתרונות הסיניים מתמקדים בשיפור ושכפול של מערכות קיימות "הבטוח מול הנועז".
במקביל למרוץ היבשתי, מתרחש גם מירוץ בשמיים:
רחפני מטען, מוניות מעופפות ומערכות תובלה אווירית מתקדמות מאיימים לדלג מעל כל תשתית פיזית. חברות כמו Joby Aviation, EHang ו Volocopter כבר בשלב ניסויים מתקדמים.
שאלת העתיד: שמואל שי אומר האם בכלל נכון להשקיע ברכבות קרקעיות כשבשמי המזרח התיכון ייתכן ויעופפו אלפי מוניות חשמליות בתוך עשור?
אנחנו בפתחה של מלחמת טכנולוגיות תחרות עולמית בין רכבות, רחפנים, בינה מלאכותית ואנרגיה ירוקה. התשתית המנצחת לא תהיה רק זו שתהיה הכי מהירה אלא זו שתדע לשלב בין אמינות, זמינות, קיימות ותמיכה פוליטית.
- בדיקת היתכנות אזורית: להקים צוות היתכנות משותף של ישראל טורקיה, איחוד האמירויות, גרמניה לבחינת מסלול ההייפרלופ בין-יבשתי.
- מרכז ניסויים אזורי: להקים בישראל (למשל בנגב) מסלול ניסוי לטכנולוגיית Hyperloop, בשיתוף עם חברות אירופאיות ואמריקאיות.
- בחינה טכנולוגית היברידית: שילוב של פתרונות רכבת רחיפה מערביים עם רכיבי ייצור סיניים מתקדמים תוך שליטה רגולטורית ישראלית.
- אסטרטגיה מרובדת: לא לבחור רק בפתרון אחד אלא להכין תשתית תומכת גם לרחפנים, למוניות אוויריות ולמערכות AI לניהול תחבורה חכמה.
העתיד כבר כאן והשאלה היא: האם נהיה בצד שמוביל את התחבורה הגלובלית, או רק עוד תחנת מעבר?